שלושה ימים

פרק I: ים המלח

סדרה זו מבוססת על צילומים שצולמו בסביבות ים המלח בין השנים 2001-2006, בהם ניסה שחורי לבדוק את יחסי הגומלין בין האדם לטבע; כיצד משפיע האדם על הטבע ולהיפך. שימושו בשפה וויזואלית מיוחדת נועדה להעלות מודעות לבעיות סביבתיות הנוגעות לערכי שמירת הטבע ולתיווך וגישור בין האדם לסביבתו.

לטבע בעבודותיו יש תפקיד והוא משמש כמשתף פעולה עם מעשה האמנות כפעולה של השתקפות והשלמת הצורה, כמו לדוגמא בתמונות: לא רואים דגים כי אין, סנסציה, 5=2+3 וזה לא דג (כמחווה לציור של מגריט מ- 1928 "זו אינה מקטרת"). האותיות שנבחרו היו ברובן בעלות ציר סימטרי אופקי. החצי העליון של הכתובות נכתב על ידי שחורי, כאשר החצי התחתון הוא תוצאה של השתקפות; מופיע ונעלם בהתאם לתנאי מזג האוויר.

הטבע משמש גם כטקסטורה המנוצלת ונתחמת בתוך הציור, כמו לדוגמא בתמונה סוס, בה סומנו קווי המתאר הברורים של הסוס בסרט סימון אדום וכללו משטחי קרקע (באורך 17 מ') המתאימים ביותר לתיחום חלקי הסוס.

בעבודה פריז ציור חופשי של דגם פריז בוצע על הקרקע בלי תכנון מראש. גם בעבודה זו, התייחס שחורי לפני הקרקע בבחירת מסלול הסימון והתיחום. מצבורי שיחים ואבנים הוקפו בסרט פקס שחור ונהפכו לחלק אינטגראלי מן הדגם.

התפישה החזותית של המרחב שכוללת עיוות פרספקטיבי שהתקבע בצילום באה לידי ביטוי בעבודה איקס עיגול, בה מתח שחורי על קרקע בתולית יבשה סרט סימון לבן והגדיל את המשחק המוכר לגודל 10X10 מטרים. מכיוון שזוויות ישרות מתכנסות בצילום, שינה את זוויות הגריד כדי שבמציאות הצילומית יתקבל מרובע מושלם.

האינטראקציה בין האדם לטבע נבחנת בדרך כלל גם במושגים של שינוי. הטבעת חותם בטבע על-ידי האדם באה לידי ביטוי תחילה בסימון גבולות, דרכים וטריטוריה. נזקי האדם הם ארוכי טווח. מחד, שינוי הטבע על-ידי האדם מרמז על פגיעותו ומאידך, נצחיותו של הטבע ניצבת לעומת זמניותו של האדם. בעבודות סימני דרך 1 וסימני דרך 2 מציב שחורי על האדמה פס נייר ארוך ועליו מסומנים חיצים. לסימני הדרך אין התחלה ואין סוף ולא ברור להיכן הם מובילים. בכל עבודותיו בטבע, נוקט שחורי בגישה אקולוגית בעלת חשיבה ואתיקה סביבתית הפועלת למען הטבע. הוא איננו מלכלך את האדמה. לאחר שסיים ליצור את העבודה, יאסוף אותה וייקח הביתה.

אפסיותו של האדם באה לידי ביטוי בעבודה השרוך האדום בה ניסה למנוע מהסדק שנבקע באדמת סוללת העפר להתרחב. האמצעים שבהם השתמש היו סרט סימון אדום המחוזק ביתדות של ענפים. 

הקרקע משמשת גם כמצע כתיבה, כמו בעבודה 22.2.06 בה נכתב התאריך על-ידי הרטבת הקרקע או בעבודה תשס"ו בה נוצר התאריך על-ידי הסרה של חלקי אדמה סדוקים מעל פני הקרקע. גם כאן, בולט עניין זמניות העבודות המשליך על זמניות קיומו של האדם בעולם. 

 

פרק II: ים כינרת

הקשר בין האדם לסביבה, ההתייחסות למרחב הפיסי ולמאפיינים התרבותיים של מקום, ניכרים במידה רבה בצילומים המתייחסים לים כינרת. האור, הצבעים והמרקם נוכחים בצילומים ומקנים להם את אופי המקום והאווירה המשתקפת. הסביבה הירוקה של הכינרת נעימה למראה, האור רך ועדין, הים צלול, נעים ושקט. שחורי מנסה להתמודד עם הסיפור המפורסם של "הליכתו של ישו על המים".¹ הניסיון להמחיש את עצם המעשה בעבודה עקבות על המים על ידי יצירת עקבות ממשיות על גבי  המים, גרם להיווצרותן של מערבולות מסביב לכל עקבה. בעבודה מעגלים נוצרו מספר מערבולות משניות בעקבות טיפות שהותזו לצדדים לאחר זריקת אבן על המים.

בצילומי הכינרת ניסה שחורי לבדוק את אחד מן האספקטים החשובים ביותר של הכנרת - המפלס. כיצד מבטאים היקף של מפלס? מהו היקף הכנרת כשהמפלס עולה? בעזרת קו סימון אדום (שבו השתמש גם בסדרה הקודמת) המחיש שחורי את משמעות הקו האדום העליון של המפלס.

בדיקה של אידיאלים וסמלים נעשתה בצילום הפרח, בו הפרח הסכמאטי הסימטרי המבצבץ מתוך השדה מסמל פרח כמושג. 

 

פרק III: הים התיכון

פרשנות המרחב של הים הגדול נבחנת במושגים סביבתיים מאפיינים, כמו שובר גלים שקוטע במובהק את המרחב האינסופי ונהפך בהומור לאריות ים, או כמו יצורים סביבתיים מאפיינים: הנחש שבנוי מפרקים-פרקים ויכול לשנות את צורתו, או כמו הסרטן שחי על גבול הים והיבשה. העקבות בחול מסמנות את עקבותיו של הנחש הראשון, חיה דמיונית בעלת ציפורניים. המערבולת ה"שטה" צפה ונסחפה עם הים עד שהגיעה למקומה הטבעי, למערבולת אמיתית.

ההתייחסות למיתולוגיה היוונית בהקשר לים התיכון, נבדקה באמצעות הסיפור על הסירנות. הסירנה השוחה במים, בנויה משלושה חלקים, המאפשרים לה להשתלב עם הים, לעלות ולרדת עם הגלים. שבירת המישור למספר חלקים הקשורים ביניהם (כמו גם בעבודה של הנחש), יוצרת מערך צורות גמיש ודינמי החורג מהעולם הדו ממדי.

עבודותיו של שחורי משתלבות והופכות בצורה זו לחלק מן הטבע, כל עוד הן נמצאות שם. תפישתו את הטבע כמרחב בעל משמעויות פיסיות ותרבותיות עמוקות, משתלבת בתפישתו האוהדת לשמירת הטבע בכלל ומאפייניו הייחודיים בפרט.    

 

 

הערות:

1. "והנה באשמורת הלילה הרביעית בא אליהם ישוע והוא מהלך על פני הים". (הברית החדשה, מרקוס ו: 25).